בסקר אנונימי שערכתי בקרב קהילת גרושים.ות, שאלתי מס' שאלות שנוגעות לתהליך הגירושין אותו עברו, וכן שאלות נוספות לנשאלים שנפרדו בדרך של הליך גישור.
73 גרושים.ות ענו על השאלון מתוכם 65% נשים ו-35% גברים.
שימחה אותי במיוחד העובדה שהרוב העדיפו להיפרד בטוב באמצעות הליך גישור (62%) על פני פניה לערכאות משפטיות (38%).
הרוב הבין שהליך הגישור מכבד יותר, חוסך בזמן, בכסף וההסכמות הן בסוף של שני הצדדים יחדיו (הסכמת שני הצדדים דרושה לקיום הליך זה).
לשאלה "מדוע לא בחרת בהליך גישור?" ענו:
46% – היו משקעים רבים שלא אפשרו הליך גישור
46% – אחד הצדדים לא הסכים ללכת להליך גישור
4% – חשבו שמדובר בעלויות גבוהות
4% – חוסר ידע לגבי הליך הגישור
שאלה נוספת בסקר היתה "מי יזם את תהליך הגירושין?":
54% יזמו הנשים
27% יוזמה משותפת
17% יזמו הגברים
תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם העובדה שעיקר הפניות שאני מקבלת בנוגע להליך הגישור הן ביוזמת הנשים.
לפני שבוע אף יזמה אמא, ש-בתה ובעלה במשבר ופניהם לפרידה. בסוף שיחתנו ציינתי בפניה כי אם יש ענין להליך גישור אצלי בקליניקה, ביתה או חתנה מוזמנים ליצור קשר.
השבוע התקשרה אליי שוב וקבעה הליך גישור אצלי עבור הזוג הצעיר.
חשבתי לעצמי האם הדבר נכון, שאין שיח מקדים עם אחד מבני הזוג (שהם אלה שעוברים בעצמם את הליך הגישור). חשוב להבין ביחד האם אני אשת המקצוע ה-נכונה עבורם לתהליך זה. הרי כביכול היוזמה בפניה מולי להליך הגישור לא היתה על ידם.
אחרי חשיבה מעמיקה, הבנתי שאין נכון או לא נכון מי יוזם את הפניה, מן הסתם בסיטואציה זו אפשר להניח הנחות – אולי אותה אמא בקשר הדוק עם שני בני הזוג, מכירה אותם ויודעת מי יכול להיות הכי נכון עבורם לניהול ההליך או שאולי הם בכלל ביקשו ממנה לבדוק אופציות כדי לא לדבר בעצמם עם המגשרים האופציונליים, על מנת להגיע בלי שאף צד שיתף יותר מהשני.
בסוף הם יגיעו לפגישה הראשונה ואם לא יהיה חיבור, אפשר להחליט שפחות מתאים. זו לא חתונה קתולית.
רוצה לומר שלא באמת חשוב מי יוזם את הפניה למגשר.ת, חשוב ללכת להליך הגישור אם רוצים להיפרד בטוב והפלוסים באלטרנטיבה הזו עולים בהרבה מהאלטרנטיבות האחרות.
