יש אור בקצה המנהרה

לא מזמן התחיל אצלי זוג הליך גישור.

 בפגישה הראשונה העלה אחד הצדדים את הרצון להסכמה בנושא מסוים – הפרדת מגורים באופן מידי, זאת בעקבות מתח רב בבית, מריבות בלתי פוסקות, גם מול הילדים, ובכללי קושי רב לחיות תחת אותה קורת גג. ואכן בסוף הפגישה הגיעו הצדדים להסכמה משותפת להפרדת מגורים.

 באותה פגישה אחד הצדדים ביקש לפתוח הכל, את כל הנושאים שדורשים את הסכמות שני הצדדים, אם בנושא רכוש, פירוק שיתוף הבית, משמורת ילדים, מזונות, ועד להסכמה בשאלת הפרדת חשבון בנק משותף כרגע – כן או לא.

 יש המון נושאים שדורשים הסכמות, כמובן שאי אפשר להסכים על הכל בפגישה אחת… מדובר בתהליך וכל צד צריך לעכל ולחשוב עם עצמו מה נכון לו, מה הוא היה רוצה ואיך ואז לשבת יחד ולהגיע לעמק השווה. הצדדים צריכים זמן לעכל את השינויים המתהווים בהווה הנראה ממש לעין וגם לחשוב על העתיד, המציאות של כל המשפחה משנה כיוון.

 ישנם מצבים ששני הצדדים כבר באים מגובשים עם הסכמות מהבית, הם כבר עברו תהליך עם עצמם, ביחד ו/או לחוד ואז הדברים קצת יותר פשוטים, אבל גם שם… יש תהליך. לרוב עולות סוגיות נוספות שהזוג לא חשב עליהן בטרם הגיע אליי לגישור.

 חשוב להבין שהליך הגישור לוקח זמן, יש הסכמות לתקופת ההווה, החלטות משותפות קצרות טווח, מה עושים עכשיו, מחר בבוקר, עוד חודש ויש הסכמות לתקופה העתידית, החלטות לטווח הארוך.

 ועדיין הליך הגישור קצר משמעותית מהליכים בבתי משפט, מוזיל עלויות לשני הצדדים והתקשורת בין הצדדים נשארת פתוחה ומכבדת.